התבוננות בפרוקי הרגליים בחצר בבנימינה העלתה אצלנו לא פעם את התהייה לגבי ההבדלים האישיותיים בין פרטים השייכים לאותו המין. הרי בחצר פגשנו חגבים שברחו ברגע שהדלת נפתחה וכאלו שנשארו במקומם גם כשכרענו על הקרקע והבטנו בהם דרך עדשת המצלמה. פגשנו במושיות שעלו על האצבע המושטת לעברם וכאלו שהתעופפו מהמקום במהרה. המחשבה שלבעלי החיים יש אישיות הייתה בעבר בלתי מתקבלת על הדעת. כיום יותר ויותר מחקרים מדעיים מתייחסים לאישיות בבעלי החיים בכלל ובפרוקי רגליים בפרט.
זאת עובדה ידועה שבנמלים ודבורים חלוקת העבודה במושבה מתבססת על פי גיל או מאפיינים מורפולוגיים של הפרטים; אצל דבורת הדבש (Apis) פועלות בנות מתחת לעשרה ימים יטפלו בצאצאים, פועלות בנות למעלה מעשרה ימים יעסקו בבניית חלות ואיחסון מזון ופועלות מעל גיל של עשרים ימים יצאו מחוץ לכוורת ויאספו מזון. אצל נמלת הקציר (Messor) נמלים-חיילות ששומרות ומגנות על המושבה יכולות להיות בעלות גוף גדול פי שניים מנמלים-פועלות שמנקות ואוספות מזון. למרות זאת, עד לאחרונה כמעט ולא היו עדויות בנוגע להשפעת האישיות בפרוקי רגליים על תפקודם החברתי.
חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג בראשותו של יונתן פרואיט (Jonathan Pruitt) תיארו את השפעת האישיות של עכבישים סוציאליים על תפקוד החברה. העכבישים הנחקרים היו צמירנים מהמין האסייתי Stegodyphus sarasinorum ומהמין האפריקאי Stegodyphus dumicola ועכבישים חברתיים מהמין Anelosimus studiosus. בדומה לדבורים ונמלים עכבישים אלו מנהלים חיים מושבתיים בהם מתקיימת חלוקת תפקידים בין הפרטים. בשונה מדבורים ונמלים, בני האדם למדו על אופי חלוקת התפקידים לא על פי מראה חיצוני (כיוון שכל חברי המושבה דומים זה לזה) אלא על פי מבנה האישיות שלהם.
אישיות מוגדרת כהבדלים התנהגותיים בין פרטים שנשארים קבועים לאורך זמן והקשר. החוקרים בדקו את רמות ה"אומץ" של העכבישים במבחן פשוט למדי; מניחים עכביש בודד במרכז ריבוע, נותנים לו דקה להתאקלם ואז נושפים עליו שני סילוני אוויר מהירים המדמים את משק כנפי הציפור. העכבישים מגיבים לזרם האוויר בהתכווצות וחוסר תזוזה לפרק זמן מסוים. משך הזמן בו העכבישים נותרו ללא תנועה קבע את רמות האומץ שלהם; עכבישים שהחלו לנוע תוך פרק זמן קצר הוגדרו כ"אמיצים" יותר מפרטים "ביישניים" שנותרו חסרי תזוזה לאורך זמן ממושך.
בנוסף, החוקרים ערכו לעכבישים "מבחני אגרסיביות". המבחן נערך בתנאים דומים למבחן האומץ אך הפעם בחנו את תגובת העכבישים לנגיעה עדינה באמצעות קצה כהה של מחט עץ. העכבישים קיבלו "ציון אגרסיביות" על פי תגובתם: (0) התכווצות במקום (1) בריחה מהגירוי (2) התרחקות מהגירוי (3) הישענות קדימה ללא תנועה (4) חוסר תגובה (5) איום על ידי הרמה של הרגליים הקדמיות. ערכים גבוהים יותר העידו על דרגות אגרסיביות גבוהות יותר.
זה מכבר היה ידוע שבמושבות של המין Anelosimus studiosus יש נקבות אגרסיביות ונקבות כנועות ולכולן יש את היכולת להתרבות. אך בעבר לא היה ידוע תפקידן של הנקבות הכנועות במושבה; הן לא טוו קורים, תפסו טרף או הגנו על המושבה. ההנחה היתה שהן טפילות חברתיות. ביסוס נוסף להבדלים האישיותיים בין העכבישות ניתן היה לראות כשהניחו זוג מהן בקופסא למשך הלילה. בבוקר, אם העכבישות יצרו יחד קורים אז הן נחשבו לכנועות ואם כל אחת מהן התבססה בפינה אחרת של הקופסא אז לפחות אחת מהן נחשבה לאגרסיבית (מבחן נוסף עם עכבישה כנועה אחרת קבע מי מהשתיים היא האגרסיבית).
החוקרים בנו מושבות שונות על פי מבחני האישיות הללו וגילו שבטבע סיכויי השרידות של מושבות המורכבות הן מפרטים אגרסיביים והן מפרטים כנועים גדולים משמעותית משל מושבות המורכבות רק מפרטים אגרסיביים או רק מפרטים כנועים. ולמרות שבמבחן הקופסא דוחות העכבישות האגרסיביות את הפרטים הכנועים, במושבה הטבעית הן חולקות בשלווה יחדיו את אותה הרשת. המסקנה היתה, שבניגוד להנחה הראשונית שסיווגה אותן כטפילות חברתיות, לעכבישות הכנועות יש תפקיד משמעותי; הפרטים הכנועיים מבלים את מרבית זמנם כ"שמרבישים" (על משקל שמרטפים); העכבישות שומרות על הביצים ומאכילות את הצאצאים ואילו הפרטים האגרסיביים מקדישים את רוב זמנם לבניית רשתות, תפיסת טרף והגנה על המושבה.
עבור העכבישות, ה"קריירה" בה הן עסקו נמצאה כמתאימה להן ביותר. בניסויים נוספים שנערכו התגלה שהעכבישות האגרסיביות טובות יותר בהרחקת פולשים מהמושבה, בבניית קורים שמחזיקים את הטרף פרק זמן ממושך יותר, ובהכנעת הטרף. מנגד, כשנתנו לעכבישות להגן על מספר ביצים גדול במיוחד, הכנועות שמרו בהצלחה על מספר צאצאים הגדול פי שתיים ממספר הצאצאים אותו הצליחו לגדל האגרסיביות. החוקרים גילו שהעכבישות הכנועות הן אמהות טובות יותר שכן, בניגוד לעכבישות האגרסיביות, הן נמנעות מאכילת הצאצאים.
אם בעבר החוקרים התמקדו במאפיינים חזותיים להבנת הביולוגיה של היצורים החיים, היום יודעים לתת את הדעת גם למבנה האישיות. המדע שאוהב לבנות מודלים, לחקור שוב ושוב את אותם היצורים, מרים בימים אלו את הראש, מביט סביב וקובע: כל מקרה לגופו, אין מין אחד מעיד על האחר ואין הפרט מעיד על רעהו אפילו אם חולקים הם מופע זהה.
לקריאה נוספת:
זאת עובדה ידועה שבנמלים ודבורים חלוקת העבודה במושבה מתבססת על פי גיל או מאפיינים מורפולוגיים של הפרטים; אצל דבורת הדבש (Apis) פועלות בנות מתחת לעשרה ימים יטפלו בצאצאים, פועלות בנות למעלה מעשרה ימים יעסקו בבניית חלות ואיחסון מזון ופועלות מעל גיל של עשרים ימים יצאו מחוץ לכוורת ויאספו מזון. אצל נמלת הקציר (Messor) נמלים-חיילות ששומרות ומגנות על המושבה יכולות להיות בעלות גוף גדול פי שניים מנמלים-פועלות שמנקות ואוספות מזון. למרות זאת, עד לאחרונה כמעט ולא היו עדויות בנוגע להשפעת האישיות בפרוקי רגליים על תפקודם החברתי.
חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג בראשותו של יונתן פרואיט (Jonathan Pruitt) תיארו את השפעת האישיות של עכבישים סוציאליים על תפקוד החברה. העכבישים הנחקרים היו צמירנים מהמין האסייתי Stegodyphus sarasinorum ומהמין האפריקאי Stegodyphus dumicola ועכבישים חברתיים מהמין Anelosimus studiosus. בדומה לדבורים ונמלים עכבישים אלו מנהלים חיים מושבתיים בהם מתקיימת חלוקת תפקידים בין הפרטים. בשונה מדבורים ונמלים, בני האדם למדו על אופי חלוקת התפקידים לא על פי מראה חיצוני (כיוון שכל חברי המושבה דומים זה לזה) אלא על פי מבנה האישיות שלהם.
אישיות מוגדרת כהבדלים התנהגותיים בין פרטים שנשארים קבועים לאורך זמן והקשר. החוקרים בדקו את רמות ה"אומץ" של העכבישים במבחן פשוט למדי; מניחים עכביש בודד במרכז ריבוע, נותנים לו דקה להתאקלם ואז נושפים עליו שני סילוני אוויר מהירים המדמים את משק כנפי הציפור. העכבישים מגיבים לזרם האוויר בהתכווצות וחוסר תזוזה לפרק זמן מסוים. משך הזמן בו העכבישים נותרו ללא תנועה קבע את רמות האומץ שלהם; עכבישים שהחלו לנוע תוך פרק זמן קצר הוגדרו כ"אמיצים" יותר מפרטים "ביישניים" שנותרו חסרי תזוזה לאורך זמן ממושך.
בנוסף, החוקרים ערכו לעכבישים "מבחני אגרסיביות". המבחן נערך בתנאים דומים למבחן האומץ אך הפעם בחנו את תגובת העכבישים לנגיעה עדינה באמצעות קצה כהה של מחט עץ. העכבישים קיבלו "ציון אגרסיביות" על פי תגובתם: (0) התכווצות במקום (1) בריחה מהגירוי (2) התרחקות מהגירוי (3) הישענות קדימה ללא תנועה (4) חוסר תגובה (5) איום על ידי הרמה של הרגליים הקדמיות. ערכים גבוהים יותר העידו על דרגות אגרסיביות גבוהות יותר.
זה מכבר היה ידוע שבמושבות של המין Anelosimus studiosus יש נקבות אגרסיביות ונקבות כנועות ולכולן יש את היכולת להתרבות. אך בעבר לא היה ידוע תפקידן של הנקבות הכנועות במושבה; הן לא טוו קורים, תפסו טרף או הגנו על המושבה. ההנחה היתה שהן טפילות חברתיות. ביסוס נוסף להבדלים האישיותיים בין העכבישות ניתן היה לראות כשהניחו זוג מהן בקופסא למשך הלילה. בבוקר, אם העכבישות יצרו יחד קורים אז הן נחשבו לכנועות ואם כל אחת מהן התבססה בפינה אחרת של הקופסא אז לפחות אחת מהן נחשבה לאגרסיבית (מבחן נוסף עם עכבישה כנועה אחרת קבע מי מהשתיים היא האגרסיבית).
החוקרים בנו מושבות שונות על פי מבחני האישיות הללו וגילו שבטבע סיכויי השרידות של מושבות המורכבות הן מפרטים אגרסיביים והן מפרטים כנועים גדולים משמעותית משל מושבות המורכבות רק מפרטים אגרסיביים או רק מפרטים כנועים. ולמרות שבמבחן הקופסא דוחות העכבישות האגרסיביות את הפרטים הכנועים, במושבה הטבעית הן חולקות בשלווה יחדיו את אותה הרשת. המסקנה היתה, שבניגוד להנחה הראשונית שסיווגה אותן כטפילות חברתיות, לעכבישות הכנועות יש תפקיד משמעותי; הפרטים הכנועיים מבלים את מרבית זמנם כ"שמרבישים" (על משקל שמרטפים); העכבישות שומרות על הביצים ומאכילות את הצאצאים ואילו הפרטים האגרסיביים מקדישים את רוב זמנם לבניית רשתות, תפיסת טרף והגנה על המושבה.
עבור העכבישות, ה"קריירה" בה הן עסקו נמצאה כמתאימה להן ביותר. בניסויים נוספים שנערכו התגלה שהעכבישות האגרסיביות טובות יותר בהרחקת פולשים מהמושבה, בבניית קורים שמחזיקים את הטרף פרק זמן ממושך יותר, ובהכנעת הטרף. מנגד, כשנתנו לעכבישות להגן על מספר ביצים גדול במיוחד, הכנועות שמרו בהצלחה על מספר צאצאים הגדול פי שתיים ממספר הצאצאים אותו הצליחו לגדל האגרסיביות. החוקרים גילו שהעכבישות הכנועות הן אמהות טובות יותר שכן, בניגוד לעכבישות האגרסיביות, הן נמנעות מאכילת הצאצאים.
אם בעבר החוקרים התמקדו במאפיינים חזותיים להבנת הביולוגיה של היצורים החיים, היום יודעים לתת את הדעת גם למבנה האישיות. המדע שאוהב לבנות מודלים, לחקור שוב ושוב את אותם היצורים, מרים בימים אלו את הראש, מביט סביב וקובע: כל מקרה לגופו, אין מין אחד מעיד על האחר ואין הפרט מעיד על רעהו אפילו אם חולקים הם מופע זהה.
לקריאה נוספת:
Grinsted L, Pruitt JN, Settepani V, Bilde T (2013). Individual personalities shape task differentiation in a social spider. Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences.
Wright CM, Holbrook CT, Pruitt JN (2014). Animal personality aligns task specialization and task proficiency in a spider society. Proceedings of the National Academy of Sciences.
Ed Yong (2014) Social spiders pick the best careers for their personalities. Not Exactly Rocket Science.
המאמר התפרסם ב"טבע הדברים"
Ed Yong (2014) Social spiders pick the best careers for their personalities. Not Exactly Rocket Science.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה