לכאורה מדובר בסיפור רגיל על מאבק כוחות בין ארגונים סביבתיים ותעשייה בשל בעל חיים המועמד להכרזה המפוקפקת כמין בסכנת הכחדה. אבל הפעם בין אלו שמנסים למנוע מהמין הגנה על פי חוק נמצאים ארגונים סביבתיים. המאבק הסוער הזה הצליח לאחד ציידים, חוואים, בעלי קרקעות, פוליטיקאים, משרד החקלאות ואוניברסיטאות, יחד עם ענקית האנרגיה קונקופיליפס כנגד הכרזתו של השכווי כמין בסכנת הכחדה. זה כאילו לקס לות'ור דפק לסופרמן על הדלת וביקש לשתף איתו פעולה כנגד האידיוט מהקומה למעלה.
ב-2010, הכריז שירות הדגים וחיות הבר של ארה"ב (הרשות המקבילה לרשות הטבע והגנים הישראלית) על שכווי הלענה כמועמד להגנה תחת חסות החוק לשימור מינים בסכנת הכחדה. תאריך היעד להחלטה נקבע לספטמבר 2015. תאריך זה, בו יוחלט גורלו של השכווי, הצית את הלהבה ואיחד את סופרמן ולקס לות'ור ביוזמה להגנת השכווי. יוזמה זאת הוקמה ב 2010 ומטרתה לשמר הן את המין והן את פעילות האדם בסביבתו. אפשר לקרוא את רשימת החברים בה כאן, זאת רשימה מרשימה, מגוונת וארוכה. ואיך הם מונעים מהמין להיכנס לרשימה? הם שומרים ומגנים עליו מפני מכלול גורמים העלולים לפגוע בקיומו, במטרה להעלות את מספר פרטיו בשטח מעל הרף הדרוש להכרזה.
שכווי הלענה, עוף המזכיר בצורתו תרנגולת והשכווי הגדול ביותר בצפון אמריקה, חי בערבות הלענה בצפון-מערב ארה"ב. דיאטת השכווי מבוססת ברובה על אכילת עלי הלענה ומערכת העיכול שלו מותאמת לניצול מקסימלי שלהם. עד כדי כך הדוק הקשר בין השכווי והלענה, שגם בימות החורף הקשים מצליח השכווי לעלות במשקל ולהתכונן לעונת הרבייה בזכות עלי הלענה מהם הוא ניזון.
שכווי הלענה מוכר במיוחד בשל מחוות החיזור המפוארות של הזכרים. סביר להניח שרובנו לעולם לא נזכה לראותו וזאת למרות הנטייה שלו לרוץ ולהיתקע בגדרות תוך כדי חיזור. באביב, מופיעים הזכרים בקבוצות בפני הנקבות מספר שעות בבוקר ובערב. כהכנות לריקוד החיזור, הזכרים בולעים עד כארבעה ליטרים של אוויר לתוך כיסים צהובים הממוקמים על הצוואר. הריקוד מתחיל ברגע בו הם לוחצים בכוח את האוויר החוצה. קבוצת נקבות צופה בהם ובוחרת את הזכר המרשים ביותר להזדווג עמו. בדרך כלל, הזכר הדומיננטי שנמצא במרכז קבוצת הזכרים יזדווג עם כ-80% מהנקבות הצופות. תיעוד ראוי לציון הוא של זכר אחד שהזדווג 37 פעמים עם 37 נקבות שונות והארוע כולו, תאמינו או לא, לקח 37 דקות.
בעבר, השכווי היה נפוץ על פני 16 מדינות בארה"ב ושלוש פרובינציות קנדיות. בין השנים 1988 ו-2012, אוכלוסיית השכווי העולמית ירדה ב-98%. ב-2012 נותרו בקנדה פחות ממאתיים פרטים וב-2013, נעלמו לחלוטין השכווים מחמש מדינות בארה"ב. שכווי הלענה משחק תפקיד חשוב בערבות הלענה אבל לא רק כעוד ניצב בשרשרת המזון. שכווי זה הוא מין אינדיקטור, גורלו קשור באופן ישיר לגורל בית הגידול בו הוא מתקיים. בניגוד להיגיון, יתכן שכדי לשמור על המערכת האקולוגית הייחודית הזאת יש למנוע מהשכווי את התואר 'מין בסכנת הכחדה'.
שכווי הלענה, עוף המזכיר בצורתו תרנגולת והשכווי הגדול ביותר בצפון אמריקה, חי בערבות הלענה בצפון-מערב ארה"ב. דיאטת השכווי מבוססת ברובה על אכילת עלי הלענה ומערכת העיכול שלו מותאמת לניצול מקסימלי שלהם. עד כדי כך הדוק הקשר בין השכווי והלענה, שגם בימות החורף הקשים מצליח השכווי לעלות במשקל ולהתכונן לעונת הרבייה בזכות עלי הלענה מהם הוא ניזון.
שכווי הלענה מוכר במיוחד בשל מחוות החיזור המפוארות של הזכרים. סביר להניח שרובנו לעולם לא נזכה לראותו וזאת למרות הנטייה שלו לרוץ ולהיתקע בגדרות תוך כדי חיזור. באביב, מופיעים הזכרים בקבוצות בפני הנקבות מספר שעות בבוקר ובערב. כהכנות לריקוד החיזור, הזכרים בולעים עד כארבעה ליטרים של אוויר לתוך כיסים צהובים הממוקמים על הצוואר. הריקוד מתחיל ברגע בו הם לוחצים בכוח את האוויר החוצה. קבוצת נקבות צופה בהם ובוחרת את הזכר המרשים ביותר להזדווג עמו. בדרך כלל, הזכר הדומיננטי שנמצא במרכז קבוצת הזכרים יזדווג עם כ-80% מהנקבות הצופות. תיעוד ראוי לציון הוא של זכר אחד שהזדווג 37 פעמים עם 37 נקבות שונות והארוע כולו, תאמינו או לא, לקח 37 דקות.
בעבר, השכווי היה נפוץ על פני 16 מדינות בארה"ב ושלוש פרובינציות קנדיות. בין השנים 1988 ו-2012, אוכלוסיית השכווי העולמית ירדה ב-98%. ב-2012 נותרו בקנדה פחות ממאתיים פרטים וב-2013, נעלמו לחלוטין השכווים מחמש מדינות בארה"ב. שכווי הלענה משחק תפקיד חשוב בערבות הלענה אבל לא רק כעוד ניצב בשרשרת המזון. שכווי זה הוא מין אינדיקטור, גורלו קשור באופן ישיר לגורל בית הגידול בו הוא מתקיים. בניגוד להיגיון, יתכן שכדי לשמור על המערכת האקולוגית הייחודית הזאת יש למנוע מהשכווי את התואר 'מין בסכנת הכחדה'.
כיום, שטח בית הגידול של שכווי הלענה הוא 660 מליון דונם והוא נפרש על פני 11 מדינות של ארה"ב ושתי פרובינציות קנדיות. כמו רוב בתי הגידול בעולם, גם הערבות בהן חי השכווי נמצאות תחת איום ההתפתחות האנושית. הערבות חולשות על שדות מרעה וחקלאות וגם נפט, גז טבעי ומינרלים. הגישה למשאבים הללו נמצאת בלב ליבו של המאבק. במידה והשכווי יכנס לרשימת המינים המוגנים השימוש באדמות בית הגידול שלו יהיה מאוד מוגבל ומדובר בשטחים עצומים.
אתם מבינים? השטח עליו נמצא השכווי ייסגר לשימוש התושבים במידה והשכווי יהיה מוגדר כמין בסכנת הכחדה. זה ימנע מהחוואים לשלוח את הצאן והבקר שלהם לרעות בשדות הציבוריים ויגביל את הדרכים בהם בעלי הקרקעות יכולים להשתמש ברכושם. יש הטוענים, שבמקרה כזה, מכיוון שמדובר בשטח כל כך גדול, פוליטיקאים המתנגדים לחוק שימור המינים ישתמשו בתושבים הממורמרים על מנת לכרסם בכוחו של החוק.
אתם מבינים? השטח עליו נמצא השכווי ייסגר לשימוש התושבים במידה והשכווי יהיה מוגדר כמין בסכנת הכחדה. זה ימנע מהחוואים לשלוח את הצאן והבקר שלהם לרעות בשדות הציבוריים ויגביל את הדרכים בהם בעלי הקרקעות יכולים להשתמש ברכושם. יש הטוענים, שבמקרה כזה, מכיוון שמדובר בשטח כל כך גדול, פוליטיקאים המתנגדים לחוק שימור המינים ישתמשו בתושבים הממורמרים על מנת לכרסם בכוחו של החוק.
חברות אנרגיה שלא כלולות ביוזמה, פתחו בחזית אחרת שתאפשר להם להשתמש בשטחים של השכווי. אחד השיאים המגוחכים של המאבק היה כשמחוקקים רפובליקנים הכניסו את שכווי הלענה לאחד הסעיפים של חוק תקציב הבטחון הלאומי של ארה"ב ל-2016. חוק זה אמור היה למנוע משירות הדגים וחיות הבר של ארה"ב מלקבוע קביעה כלשהי בנוגע למעמדו של שכווי הלענה, תחת אמתלה של נסיון למנוע פגיעה במוכנות כוחות הבטחון האמריקאים. גופים סביבתיים ראו בניסיון זה דרך להחליש את חוק המינים בסכנת הכחדה והגופים הממונים על הוצאתו לפועל.
בספטמבר 2015, פרסם שירות הדגים וחיות הבר את תוצאות המחקר השנתיות שלו: "מצאנו שרישום שכווי הלענה [כמין בסכנת הכחדה] אינו מוצדק בשלב הזה". בנוסף, הכללתו של שכווי הלענה בחוק הבטחון הלאומי לא יצאה אל הפועל. בזכות ההחלטות הללו, האדמות עליהן נמצא השכווי ממשיכות לייצר מאות מליארדי דולרים בשנה ומליוני מקומות עבודה.
נראה שהדרך שהציעה היוזמה, שמנסה לשמר את השכווי תוך כדי המשך ניצול האדמות, ניצחה בסיבוב הנוכחי. מצד שני, ישנם גם גופים סביבתיים שביקרו את ההחלטה וממשיכים לפעול למען הכללתו של השכווי ברשימת המינים המוגנים. אז האם למנוע מהשכווי את חסות החוק לשימור מינים נכחדים הוא באמת הדבר הטוב ביותר למען עתידו? סופרמן ולקס לות'ור אכן התאחדו במאמץ, אך לא מאוד ברור מי הוא האויב המשותף. ואם אתם נמנים על תומכי השכווי, באיזה צד אתם תבחרו?
נראה שהדרך שהציעה היוזמה, שמנסה לשמר את השכווי תוך כדי המשך ניצול האדמות, ניצחה בסיבוב הנוכחי. מצד שני, ישנם גם גופים סביבתיים שביקרו את ההחלטה וממשיכים לפעול למען הכללתו של השכווי ברשימת המינים המוגנים. אז האם למנוע מהשכווי את חסות החוק לשימור מינים נכחדים הוא באמת הדבר הטוב ביותר למען עתידו? סופרמן ולקס לות'ור אכן התאחדו במאמץ, אך לא מאוד ברור מי הוא האויב המשותף. ואם אתם נמנים על תומכי השכווי, באיזה צד אתם תבחרו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה