חמישה טיפים למטיילים בניו יורק

אחרי כמעט שלוש שנים של מגורים בעיר ואין ספור מבקרים שמבקשים המלצות החלטתי לרכז את מיטב הטיפים שלי כאן בבלוג. אני מקווה שהמידע יעזור לכם להפיק את המירב מביקורכם בעיר. כמובן שזהו רק קצה קצהו של המזלג, אז אתם מוזמנים להמשיך ולשאול ואני אשמח לעזור כמיטב יכולתי. 

1.       מתי להגיע?

העיר משנה את פניה בכל אחת מעונות השנה. בחורף היא נצבעת בלבן ומתמלאת בקישוטים לקראת השנה החדשה וחג המולד, באביב פריחת הדובדבן והמגנוליה מכסים אותה בוורוד, בקיץ הכל ירוק יש בנות ים וגחליליות שמאירות את הלילה ובסתיו חגיגה של שלכת, דלועיים ותחפושות.

בחורף קפוא, הטמפרטורה יכולה להגיע למינוס 20 מעלות צלזיוס ומדי פעם מגיעה סערת שלגים. אם אתם מבקרים בחורף, מגפיים אטומות למים ומעיל איכותי ומבודד הם ציוד הכרחי. לתשומת לבכם, גשם הוא מחזה נפוץ כאן לאורך כל השנה, גם באוגוסט היו סערות גשמים. בקיץ חם ולח, באוגוסט האחרון הטמפרטורות הגיעו ל-35 מעלות צלזיוס והלחות ל80%-. לקראת החגים מספר המבקרים בעיר עולה משמעותית ואז כל כך צפוף כאן שלפעמים לוקח יותר זמן לחצות את המדרכה מאשר את הכביש. 

2.       מה אוכלים?

מסע קולינרי בעיר הוא בגדר חובה גם אם אתם לא נמנים על מיטיבי הלסת. העיר הזאת פתחה את עיני למטעמים מתרבויות שונות ואני שמחה לשתף כאן כמה מהמסעדות והמנות החביבות עלי ביותר. מבחינת טיפים נהוג להשאיר בין 15-20 אחוז, אפשר ואף רצוי להשאיר טיפ באשראי, את גובה הטיפ ממלאים אחרי ששילמתם את החשבון.

Shake Shack – אז בראש הרשימה מאכל אמריקאי כמובן, ההמבורגר. בניו יורק שפע מסעדות שמציעות המבורגרים בכל הגדלים, הצבעים ועם כל תוספת שעולה בדעתכם, אך יש רק מקום אחד שמתעלה בהרבה מעל כולם, שייק שק. סניפי הרשת צצים כפטריות אחרי הגשם בכל רחבי העיר. כמעט בכולם, למעט אלו שנמצאים בטרמינל של JFK והסניף בצפון מזרח העיר, אתם יכולים לצפות לתור של כעשרים דקות. התור הוא ארוך אבל לפחות לא תצרכו להילחם על מקומכם עם מרפקים ותוכלו לגלוש בסלולרי בנחת בזמן ההמתנה. מנה מומלצת: Shack Burger. משקה: שייק מאצ'ה (לא זמין לרכישה באופן קבוע). אם אתם צמחוניים אז Shroom Burger וחולי צליאק יכולים לקבל מנה מיוחדת ללא גלוטן. מחיר: $

Chote Nawab – מסעדה הודית במעוז הודו במנהטן, Murray Hill, או כמו שאנחנו אוהבים לכנות אותה: Curry Hill. המסעדה עלולה להיות עמוסה ולכן רצוי להזמין מקום מראש. מנה מומלצת: Chicken Tikka Masala עם אורז לבן ונאן. אותה המנה בדיוק זמינה גם לצמחוניים. משקה: מנגו לאסי. מחיר? $$

Dim Sum Go Go – צ'איינה טאון היא לא המקום הכי סימפטי בניו יורק אבל בהחלט שווה להגיע לשם בשביל האוכל. בדים דים תוכלו למצוא שפע של דים סאם עם מילואים שונים. כל מנה מורכבת משלושה עד שישה 'דימים' קטנים. מנה מומלצת היא של דים סאם ממולא במרק (זהירות, זה שורף). יש גם מבחר מנות לצמחוניים. משקה: תה, מוגש חופשי בזמן הארוחה. מחיר: $

Pure Thai Cookhouse – אוכל תאילנדי אותנטי ויוצא מגדר הרגיל במידטאון. המסעדה פצפונת וזמן ההמתנה עומד בדרך כלל על כ-45 דקות, אי אפשר להזמין מקום מראש. המנות הם מודולריות כך שכל אחד יכול פחות או יותר להרכיב לעצמו מנה מתאימה. מנה מומלצת: Wok Cashew Nut Chicken. משקה: Thai Iced Tea. מחיר? $

Alice’s Tea Cup – למסעדה יש שלושה סניפים והיא ידועה בעיקר בזכות מגוון התה הבלתי נגמר שלה, העיצוב הפייתי והפרנץ' טוסט שנמכר רק בסופי שבוע. זמן המתנה של כשעה בסופי שבוע, אלא אם אתם מגיעים לפני עשר בבוקר. קבוצה של שישה אנשים ומעלה יכולה להזמין מקומות מראש. מנה מומלצת: פרנץ' טוסט. משקה: התה של אליס. מחיר? $$

Ippudo – היפנית הכי טובה בעיר שתקבל את פניכם בצעקות יפניות מחרישות אוזניים. זמן המתנה של כשעה לארוחת ערב, אי אפשר להזמין מקום מראש. אם אתם ממהרים אתם יכולים להזמין את ה-Buns המעולים שלהם מהבר בכניסה. בשביל הראמן המפורסם תאלצו להמתין לשולחן. מנה מומלצת: ראמן מודרני בתוספת ביצה. משקה: סאקה. מחיר? $$

3.       איך לחסוך זמן וכסף על כניסות אתרים?

להרבה אתרים בעיר אפשר להיכנס בחינם או לבחור את גובה התשלום. מבחינת תשלום, במטרופוליטן ובמוזיאון הטבע למשל, אתם יכולים לשלם כרצונכם, למרות שהתשלום המומלץ שמתנוסס על השלטים הוא 25 דולר לאדם. במוזיאון הטבע תצטרכו לעמוד בתור ולדבר עם אחד הנציגים כדי לקנות כרטיס מוזל שכזה. אם אתם מעוניינים בכניסה לתצוגות מיוחדות תאלצו לשלם מחיר מלא, אבל תוכלו לדלג על התור ולגשת הישר למכונות המכירה. במידה ואתם מגיעים שעה לפני סגירת המוזיאון, תוכלו להיכנס בחינם ולחסוך לעצמכם את התור. גם למטרופוליטן וגם למוזיאון הטבע יש כניסות צדדיות, קטנות יותר, שיכולות לחסוך לכם המון זמן של המתנה. למוזיאון לאומנות מודרנית תוכלו להיכנס חינם בימי שישי בין השעות 16:00-20:00, אבל צפו זמן המתנה ארוך וצפיפות שמעיבה על האווירה במוזיאון.

לגנים הבוטניים בברוקלין יש כניסה חינם בימי שלישי (כל היום) ושבת (בין השעות 10:00-12:00, לא כולל ימי פסטיבל). לגן החיות ולגנים הבוטניים בברונקס, שם פרח לאחרונה לוף ענק, תוכלו להיכנס בחינם בימי רביעי (הכניסה לא כוללת תצוגות מיוחדות). שימו לב, למרות שזה מאוד מפתה להגיע לגן החיות בימי רביעי אני ממליצה בחום להימנע מימים אלו בחודשים החמימים, אז זמן ההמתנה בקופות ארוך במיוחד והגן עמוס באנשים. בחורף לעומת זאת, רוב התצוגות בגן החיות סגורות ומחיר הכניסה לגן יורד בהתאם.

4.       יש כרטיסים מוזלים להצגות?

ההצגות כאן הן תענוג צרוף ובניגוד לדעה הרווחת אפשר לראות אותן במחירים סבירים. כמעט לכל הצגה יש הגרלה או כרטיסים שנמכרים באותו היום בקופות לשורה הראשונה ולמרפסות. הגרלות מתבצעות אונליין או מול התאטרון, או גם וגם, תלוי בהצגה. בשביל כרטיסים מוזלים צריך להגיע לתאטרון שעה או חצי שעה (תלוי בפופולריות של ההצגה ובעונת הביקור שלכם) לפני פתיחת הקופות. 
קישורים להצגות נבחרות עם הגרלות אונליין: המילטון (10 דולר), מלך האריות (30 דולר), אלאדין (30 דולר), קאטס (40 דולר). לוויקד וספר המורמונים, יש הגרלה אונליין (35 ו-50 דולר בהתאמה) אבל יהיה לכם יותר סיכוי לזכות בהגרלה מול הקופות וגם תחסכו לעצמכם כמה דולרים. ניתן להרשם להגרלה מול התאטרון שעתיים וחצי לפני תחילת ההופעה ושמות הזוכים מוכרזים שעתיים לפני תחילת ההצגה. במידה ואתם זוכים תוכלו לקנות כרטיסים במזומן ובהצגת תעודה מזהה. עבור מטילדה למשל, אתם יכולים להגיע לפני פתיחת הקופות ולקנות כרטיסים ב-32 דולר. לשייקספיר בפארק מחלקים כרטיסים חינם מחוץ לתאטרון שבסנטרל פארק, רצוי להגיע כשעתיים לפני תחילת חלוקת הכרטיסים.
המילטון היא הדוגמה הקיצונית ביותר להגרלות. עד לפני מספר חודשים, היו מגיעים מדי יום מאות אנשים להגרלה של המילטון ברחוב 46. ים האנשים שניסה לזכות בכרטיסים מוזלים להצגה חסם את התנועה כליל (כפי שאפשר לראות בתמונה למטה) וכך עברה ההגרלה מהרחוב לאינטרנט. ביום בו נפתחה ההגרלה של המילטון אונליין, נרשמו אליה למעלה מ-50 אלף איש שגרמו לקריסת האתר. אם ברצונכם להצליח להשיג כרטיסים מוזלים אני ממליצה להימנע מלהשקיע משאבים בהמילטון, תבחרו לעצמכם הצגות אחרות. בכל הצגה אחרת הסיכויים שלכם לזכות יהיו הרבה יותר ממשיים.   

5.       מה לקינוח?

 Spot Dessert Bar– מסעדת קינוחים יפנים שמגישה קינוחים יוצאים מן הכלל וגם מאוד מעניינים מבחינה ויזואלית. עכשיו יצא שם קינוח חדש בצורת פוקדור, בהשראת היסטריית הפוקימונים, אבל תוכלו למצוא שם גם את הקינוח המסורתי בצורת עציץ. מנה מומלצת: Lava Cake. משקה: Bubble Tea. מחיר? $

 Magnolia Bakery– קונדיטוריה עם מספר סניפים שפזורים ברחבי העיר. בחלק מהמקומות יש מקום לשבת אבל ברוב הסניפים מדובר בעמידה בלבד. בדרך כלל יש המתנה של 10-15 דקות. הקינוח המומלץ שם הוא ללא ספק הבננה פודינג. שימו לב שבשעות מאוחרות ובימי חג לפעמים נגמר מלאי הפודינג. מחיר? $   

     

סתיו בניו יורק

קצת קשה לחשוב עכשיו על שלכת כי כל כך חם בחוץ. הליכה קצרה לסנטרל פארק ואני הופכת לשלולית. ובפארק הכל ירוק, מאוד ירוק. לאחרונה ניו יורק מתהדרת במזג אויר טרופי, חם ולח פה, ומדי פעם מגיע הגשם בסערה. למרות החום הכבד הפארק עמוס באנשים. רובם המוחלט ציידי פוקימונים שמבקרים בכל פינה נסתרת בפארק על מנת לתפוס את הפוקימון הנכסף. הרוכלים באזור מנצלים את מזג האויר החם וגובים מחיר כפול על משקאות קרים. ואני חושבת על הסתיו שיגיע בקרוב, יקרר את האוויר ויעשיר את חיינו בצבע.

עונות השנה המתחלפות הן אחת החוויות המענגות ביותר במעבר לארה"ב. הקיץ ירוק, הסתיו מביא צבעי שלכת חמימים, החורף צובע הכל בלבן ובאביב שולט הצבע הורוד. מאז שעברנו אנחנו מקפידים לצאת מהעיר בכל סתיו כדי לראות את השלכת בשיאה. צריך להיות קצת ספונטנים בנושא שכן בכל שנה משתנה מועד שיא השלכת. יחד עם זאת, קל לעקוב אחר התפשטות השלכת באמצעות אתרי אינטרנט שונים ולתפוס אותה בשיא תפארתה. באופן כללי האמריקאים מאוד מסודרים בכל הקשור לעונות השנה. גם באביב אפשר לעקוב אחר מועדי הפריחה השונים של העצים בפארק ובגנים הבוטניים (יש מעקב אחר כל עץ) ולתכנן את הביקור בהתאם לעדכונים על שיא הפריחה.

אחרי שלל נסיונות יצרנו לעצמנו את מסלול השלכת האופטימלי שעובר בהדסון וואלי (Hudson Valley), הר דוב (Bear Mountain) ודרך שבעת האגמים (Seven Lakes Drive). בין כל אלה אנחנו תמיד עוצרים גם בחוות שונות על הדרך שבהן מגדלים דלועים לקראת חג ההלואין. אחת החוות החביבות עלי היא חוות מוסקוט (Muscoot Farm), שנמצאת במרחק של שעה נסיעה מהעיר. לפני שנתיים מצאתי את המקום בטעות ומאז הוא מסומן בכוכב על מפת השלכת שלנו. בתור בת קיבוץ לשעבר (קיבוץ אפיקים לתוהים מבינכם) גדלתי מוקפת בחיות משק. הביקור בחווה, הריח של החציר, הפרות, הכבשים והסוסים הרועים באחו מיד מעלים בי זכרונות מתוקים של ילדות ובית.

מאחורי החווה יש שביל שמוביל לאגם קטן. השביל כולו מכוסה בעלים צבעוניים שנשרו מהעצים. למרות יופיו הרב, השביל לאגם ריק מאדם. אוושת עלי השלכת, שירת הציפורים וריח הסתיו מנעימים את ההליכה בשביל ומשלימים היטב את המראה החמים והמזמין שנפרס לנגד העיניים. בביקור האחרון שלנו בחווה, לפני קצת פחות משנה, פגשנו גם בשני איילים. רץ שהגיע מהכיוון הנגדי הבהיל אותם והם נסו לקראתנו בדילוגים גבוהים ואציליים. לעולם אזכור את הרגע בו הם עברו לצידי במרחק נגיעה. 

במדינת ניו יורק, איילים לבני זנב (Odocoileus virginianus), הם מראה נפוץ למדיי מחוץ לעיר. מטרת הדילוגים המרשימים היא תקשורת עם הטורפים. כשמגיעים זאבים לדוגמא, האיילים החלשים ינוסו על נפשם ואילו הפרטים החזקים יותר ינתרו בקפיצות גבוהות שמסמלות את כושרם ויכולתם לברוח ולהגן על עצמם. בכך הם מאותתים לטורפים שאין להם טעם במרדף אחריהם. זאת, בדומה לילד המהיר בכיתה, שבמשחקי תופסת מקניט את התופס במקום לברוח. מצד שני, באפריקה למשל, כשברדלס (היונק היבשתי המהיר ביותר בעולם) יוצא למרדף, לצבאים אין זמן לאותת לו כמה הם חזקים או כשירים. במקרה כזה כולם דוהרים ממנו מהר והרחק ככל האפשר.

המפגש עם האיילים היה מרגש ועצוב כאחד, העציבה אותי המחשבה שמנגנון התקשורת הזה, של דילוגים גבוהים, היה הופך אותם למטרה נוחה וקלה לו היה מדובר בצייד. בניגוד לטורפים טבעיים שנמנעים ממפגש עם טרף גדול, כשיר ואימתני, שעלול אף לפצוע אותם במהלך המרדף, לאורך ההיסטוריה, בני האדם הקפידו לבחור בפרט הגדול והמרשים ביותר ושמו אותו למטרה. יחד עם זאת, באזור בו ביקרנו לא היו סימנים לציידים. גורלם של האיילים נראה מבטיח, הסכנה הגדולה ביותר שלהם באזור היא מרכבים שדוהרים על הכביש המהיר שנמצא בסמוך לאגם.

הדרך לאגם שליד החווה רצופה בעצי מייפל. עלי המייפל הם כל כך צבעוניים שלעיתים אני מתפתה להכין איתם מעגל מושלם של צבע, המורכב מגוונים שונים של ירוק, צהוב, כתום, אדום ומה שבינהם. האוויר הקר לאורך הדרך תמיד מעודד אותי לחזור לחווה ולהפשיר שם בעזרת משקאות חמים מבית הקפה המקומי. משם, אחרי הפוגה ראויה, מומלץ להמשיך להר דוב.

בהר דוב יש שני מקומות ראויים לציון. אחד זה הגשר בכניסה לפארק ממנו אפשר להביט על העמק. אין חנייה על הגשר, אבל אחרי שעוברים אותו יש מקומות עצירה לצד הדרך מהם אפשר להגיע בקלות יחסית לגשר. השני זאת נקודת תצפית מההר שנקראת האף של אנתוני (Anthony’s Nose). המסלול לתצפית עולה בין העצים והוא מדהים ביופיו, 360 מעלות של נוף עוצר נשימה. מלמעלה רואים את כתמי השלכת השונים בעמק ונשרים (Cathartes aura) שדואים בגובה העיניים. 

הדרך חזרה למטה מהפיסגה היא הרבה יותר קלה ומהירה. אחרי כל ההתרגשות והמסע למעלה עצירה בדיינר הינה מתבקשת ובאזור של הר דוב יש מספר דיינרים חביבים שאפשר לשבת בהם לאכול. המלצה אישית שלי היא דיינר בשם Barnstormer Barbeque, שיושב על גדות אחד האגמים באזור. מהדיינר אנחנו חוזרים לכיוון העיר דרך שבעת האגמים. ואנחנו מקפידים להגיע לשם בזמן לשקיעה. אם יוצא לכם להיות באזור אל תפספסו את הנסיעה הזאת, היא מרהיבה ביופיה כל השנה ונוף הסתיו מתעלה ביופיו על העונות האחרות. השתקפות השלכת באגמים יחד עם צבעי השקיעה החמימים הם מראה בלתי נשכח שאני חוזרת אליו כל שנה.

החום של הקיץ החזיר אותי לימים קרירים יותר. ימים בהם מסע אחד בעקבות השלכת נגע בזכרונות של בית, עורר רגשות של אושר, תמיהה ועצב והיה חגיגה לחושים. אוגוסט עוד לא הגיע, אבל אני כבר חולמת בצבעים של סתיו.