חמישה טיפים למטיילים בניו יורק

אחרי כמעט שלוש שנים של מגורים בעיר ואין ספור מבקרים שמבקשים המלצות החלטתי לרכז את מיטב הטיפים שלי כאן בבלוג. אני מקווה שהמידע יעזור לכם להפיק את המירב מביקורכם בעיר. כמובן שזהו רק קצה קצהו של המזלג, אז אתם מוזמנים להמשיך ולשאול ואני אשמח לעזור כמיטב יכולתי. 

1.       מתי להגיע?

העיר משנה את פניה בכל אחת מעונות השנה. בחורף היא נצבעת בלבן ומתמלאת בקישוטים לקראת השנה החדשה וחג המולד, באביב פריחת הדובדבן והמגנוליה מכסים אותה בוורוד, בקיץ הכל ירוק יש בנות ים וגחליליות שמאירות את הלילה ובסתיו חגיגה של שלכת, דלועיים ותחפושות.

בחורף קפוא, הטמפרטורה יכולה להגיע למינוס 20 מעלות צלזיוס ומדי פעם מגיעה סערת שלגים. אם אתם מבקרים בחורף, מגפיים אטומות למים ומעיל איכותי ומבודד הם ציוד הכרחי. לתשומת לבכם, גשם הוא מחזה נפוץ כאן לאורך כל השנה, גם באוגוסט היו סערות גשמים. בקיץ חם ולח, באוגוסט האחרון הטמפרטורות הגיעו ל-35 מעלות צלזיוס והלחות ל80%-. לקראת החגים מספר המבקרים בעיר עולה משמעותית ואז כל כך צפוף כאן שלפעמים לוקח יותר זמן לחצות את המדרכה מאשר את הכביש. 

2.       מה אוכלים?

מסע קולינרי בעיר הוא בגדר חובה גם אם אתם לא נמנים על מיטיבי הלסת. העיר הזאת פתחה את עיני למטעמים מתרבויות שונות ואני שמחה לשתף כאן כמה מהמסעדות והמנות החביבות עלי ביותר. מבחינת טיפים נהוג להשאיר בין 15-20 אחוז, אפשר ואף רצוי להשאיר טיפ באשראי, את גובה הטיפ ממלאים אחרי ששילמתם את החשבון.

Shake Shack – אז בראש הרשימה מאכל אמריקאי כמובן, ההמבורגר. בניו יורק שפע מסעדות שמציעות המבורגרים בכל הגדלים, הצבעים ועם כל תוספת שעולה בדעתכם, אך יש רק מקום אחד שמתעלה בהרבה מעל כולם, שייק שק. סניפי הרשת צצים כפטריות אחרי הגשם בכל רחבי העיר. כמעט בכולם, למעט אלו שנמצאים בטרמינל של JFK והסניף בצפון מזרח העיר, אתם יכולים לצפות לתור של כעשרים דקות. התור הוא ארוך אבל לפחות לא תצרכו להילחם על מקומכם עם מרפקים ותוכלו לגלוש בסלולרי בנחת בזמן ההמתנה. מנה מומלצת: Shack Burger. משקה: שייק מאצ'ה (לא זמין לרכישה באופן קבוע). אם אתם צמחוניים אז Shroom Burger וחולי צליאק יכולים לקבל מנה מיוחדת ללא גלוטן. מחיר: $

Chote Nawab – מסעדה הודית במעוז הודו במנהטן, Murray Hill, או כמו שאנחנו אוהבים לכנות אותה: Curry Hill. המסעדה עלולה להיות עמוסה ולכן רצוי להזמין מקום מראש. מנה מומלצת: Chicken Tikka Masala עם אורז לבן ונאן. אותה המנה בדיוק זמינה גם לצמחוניים. משקה: מנגו לאסי. מחיר? $$

Dim Sum Go Go – צ'איינה טאון היא לא המקום הכי סימפטי בניו יורק אבל בהחלט שווה להגיע לשם בשביל האוכל. בדים דים תוכלו למצוא שפע של דים סאם עם מילואים שונים. כל מנה מורכבת משלושה עד שישה 'דימים' קטנים. מנה מומלצת היא של דים סאם ממולא במרק (זהירות, זה שורף). יש גם מבחר מנות לצמחוניים. משקה: תה, מוגש חופשי בזמן הארוחה. מחיר: $

Pure Thai Cookhouse – אוכל תאילנדי אותנטי ויוצא מגדר הרגיל במידטאון. המסעדה פצפונת וזמן ההמתנה עומד בדרך כלל על כ-45 דקות, אי אפשר להזמין מקום מראש. המנות הם מודולריות כך שכל אחד יכול פחות או יותר להרכיב לעצמו מנה מתאימה. מנה מומלצת: Wok Cashew Nut Chicken. משקה: Thai Iced Tea. מחיר? $

Alice’s Tea Cup – למסעדה יש שלושה סניפים והיא ידועה בעיקר בזכות מגוון התה הבלתי נגמר שלה, העיצוב הפייתי והפרנץ' טוסט שנמכר רק בסופי שבוע. זמן המתנה של כשעה בסופי שבוע, אלא אם אתם מגיעים לפני עשר בבוקר. קבוצה של שישה אנשים ומעלה יכולה להזמין מקומות מראש. מנה מומלצת: פרנץ' טוסט. משקה: התה של אליס. מחיר? $$

Ippudo – היפנית הכי טובה בעיר שתקבל את פניכם בצעקות יפניות מחרישות אוזניים. זמן המתנה של כשעה לארוחת ערב, אי אפשר להזמין מקום מראש. אם אתם ממהרים אתם יכולים להזמין את ה-Buns המעולים שלהם מהבר בכניסה. בשביל הראמן המפורסם תאלצו להמתין לשולחן. מנה מומלצת: ראמן מודרני בתוספת ביצה. משקה: סאקה. מחיר? $$

3.       איך לחסוך זמן וכסף על כניסות אתרים?

להרבה אתרים בעיר אפשר להיכנס בחינם או לבחור את גובה התשלום. מבחינת תשלום, במטרופוליטן ובמוזיאון הטבע למשל, אתם יכולים לשלם כרצונכם, למרות שהתשלום המומלץ שמתנוסס על השלטים הוא 25 דולר לאדם. במוזיאון הטבע תצטרכו לעמוד בתור ולדבר עם אחד הנציגים כדי לקנות כרטיס מוזל שכזה. אם אתם מעוניינים בכניסה לתצוגות מיוחדות תאלצו לשלם מחיר מלא, אבל תוכלו לדלג על התור ולגשת הישר למכונות המכירה. במידה ואתם מגיעים שעה לפני סגירת המוזיאון, תוכלו להיכנס בחינם ולחסוך לעצמכם את התור. גם למטרופוליטן וגם למוזיאון הטבע יש כניסות צדדיות, קטנות יותר, שיכולות לחסוך לכם המון זמן של המתנה. למוזיאון לאומנות מודרנית תוכלו להיכנס חינם בימי שישי בין השעות 16:00-20:00, אבל צפו זמן המתנה ארוך וצפיפות שמעיבה על האווירה במוזיאון.

לגנים הבוטניים בברוקלין יש כניסה חינם בימי שלישי (כל היום) ושבת (בין השעות 10:00-12:00, לא כולל ימי פסטיבל). לגן החיות ולגנים הבוטניים בברונקס, שם פרח לאחרונה לוף ענק, תוכלו להיכנס בחינם בימי רביעי (הכניסה לא כוללת תצוגות מיוחדות). שימו לב, למרות שזה מאוד מפתה להגיע לגן החיות בימי רביעי אני ממליצה בחום להימנע מימים אלו בחודשים החמימים, אז זמן ההמתנה בקופות ארוך במיוחד והגן עמוס באנשים. בחורף לעומת זאת, רוב התצוגות בגן החיות סגורות ומחיר הכניסה לגן יורד בהתאם.

4.       יש כרטיסים מוזלים להצגות?

ההצגות כאן הן תענוג צרוף ובניגוד לדעה הרווחת אפשר לראות אותן במחירים סבירים. כמעט לכל הצגה יש הגרלה או כרטיסים שנמכרים באותו היום בקופות לשורה הראשונה ולמרפסות. הגרלות מתבצעות אונליין או מול התאטרון, או גם וגם, תלוי בהצגה. בשביל כרטיסים מוזלים צריך להגיע לתאטרון שעה או חצי שעה (תלוי בפופולריות של ההצגה ובעונת הביקור שלכם) לפני פתיחת הקופות. 
קישורים להצגות נבחרות עם הגרלות אונליין: המילטון (10 דולר), מלך האריות (30 דולר), אלאדין (30 דולר), קאטס (40 דולר). לוויקד וספר המורמונים, יש הגרלה אונליין (35 ו-50 דולר בהתאמה) אבל יהיה לכם יותר סיכוי לזכות בהגרלה מול הקופות וגם תחסכו לעצמכם כמה דולרים. ניתן להרשם להגרלה מול התאטרון שעתיים וחצי לפני תחילת ההופעה ושמות הזוכים מוכרזים שעתיים לפני תחילת ההצגה. במידה ואתם זוכים תוכלו לקנות כרטיסים במזומן ובהצגת תעודה מזהה. עבור מטילדה למשל, אתם יכולים להגיע לפני פתיחת הקופות ולקנות כרטיסים ב-32 דולר. לשייקספיר בפארק מחלקים כרטיסים חינם מחוץ לתאטרון שבסנטרל פארק, רצוי להגיע כשעתיים לפני תחילת חלוקת הכרטיסים.
המילטון היא הדוגמה הקיצונית ביותר להגרלות. עד לפני מספר חודשים, היו מגיעים מדי יום מאות אנשים להגרלה של המילטון ברחוב 46. ים האנשים שניסה לזכות בכרטיסים מוזלים להצגה חסם את התנועה כליל (כפי שאפשר לראות בתמונה למטה) וכך עברה ההגרלה מהרחוב לאינטרנט. ביום בו נפתחה ההגרלה של המילטון אונליין, נרשמו אליה למעלה מ-50 אלף איש שגרמו לקריסת האתר. אם ברצונכם להצליח להשיג כרטיסים מוזלים אני ממליצה להימנע מלהשקיע משאבים בהמילטון, תבחרו לעצמכם הצגות אחרות. בכל הצגה אחרת הסיכויים שלכם לזכות יהיו הרבה יותר ממשיים.   

5.       מה לקינוח?

 Spot Dessert Bar– מסעדת קינוחים יפנים שמגישה קינוחים יוצאים מן הכלל וגם מאוד מעניינים מבחינה ויזואלית. עכשיו יצא שם קינוח חדש בצורת פוקדור, בהשראת היסטריית הפוקימונים, אבל תוכלו למצוא שם גם את הקינוח המסורתי בצורת עציץ. מנה מומלצת: Lava Cake. משקה: Bubble Tea. מחיר? $

 Magnolia Bakery– קונדיטוריה עם מספר סניפים שפזורים ברחבי העיר. בחלק מהמקומות יש מקום לשבת אבל ברוב הסניפים מדובר בעמידה בלבד. בדרך כלל יש המתנה של 10-15 דקות. הקינוח המומלץ שם הוא ללא ספק הבננה פודינג. שימו לב שבשעות מאוחרות ובימי חג לפעמים נגמר מלאי הפודינג. מחיר? $   

     

לא על הלוף לבדו

החום לא מרפה. סנטרל פארק מצליח לשמור על צבעו הירוק רק בזכות העובדה שבכל כמה ימים מגיעה לכאן סערת גשמים. אחרת, אין ספק בליבי, הכל כאן היה הופך למדבר. השמש מכה ושורפת ותחנות הסבוויי כבר מזמן הפכו לתנורים. ההליכה ברחוב נסבלת רק בזכות חנויות ממוזגות שמקררות אותי לרגע והגלידות שנמכרות פה בכל פינה. למרות שבשעות החמות אני בדרך כלל ספונה ליד המזגן, מצאתי עצמי בצהרי יום שישי, עומדת בברונקס כשהשמש קופחת מעליי, ומלפני עשרות רבות של אנשים.  

יום קודם לכן, התעדכנתי בחדשות, שבגנים הבוטניים של ניו יורק בברונקס התחילה פריחת לוף ענק ושהשיא יהיה ביום למחרת. חדשות מרגשות שכאלה כבר הרבה זמן שלא שמעתי. לא רק שהלוף פורח, הוא פורח כאן, ממש ליד הבית. בניגוד לפריחת הדובדבן שאפשר לראות בעיר בכל עונת אביב, מקורו של הלוף הענק הוא במערב סומטרה והפעם הקודמת בה הוא נראה פורח בגנים הבוטניים בניו יורק היתה לפני יותר מ-70 שנה, ב-1939. 

פריחת הלוף הענק, המוכר לרבים כפרח הגוויה או פרח הגופה, בדרך כלל זוכה לליווי תקשורתי צמוד שכולל שידור חי מהשטח לאורך כל תקופת הפריחה. מתברר שפריחת הלוף היא המקבילה הצמחית של הפנדה, אנשים מתלהבים ממנה ומגיעים ממרחקים לראותה. יכול להיות ששמו המדעי, Amorphophallus titanium, תורם למהומה, שכן פרושו המילולי הוא: פין מזדקר (phallus), ענק (titan) ומעוות (amorphos). 

למרות ההסברים המלומדים שלי על פריחת הלוף ונסיונות השכנוע שלי שמדובר בהזדמנות חד פעמית לחזות במחזה נדיר ליד הבית, רוב חבריי בעיר נותרו אדישים. בזמן אמת, כששלחתי להם צילומים של התור האינסופי, הם היו המומים לגלות שיש בעולם אנשים (כמוני) שמוכנים לעזוב הכל, להגיע לברונקס ולעמוד בתור תחת השמש היוקדת כדי לראות את הפריחה. או, כמו שכתבה לי אחת החברות: "אני לא מאמינה שאנשים עומדים בתור כדי לראות פרח". חסכתי ממנה את העובדה ששנה קודם לכן כמעט טסתי לראות אותו פורח בגנים הבוטניים של דנוור, שם אנשים עמדו חמש שעות בתור כדי לחזות בפלא.

לא בכדי לוף פורח הופך מיד לסלברטאי, מדובר באחד האשבולים (בניגוד לדעה הרווחת לא מדובר בפרח בודד) הגדולים והנדירים ביותר בעולם. תפרחתו המפוארת של הלוף מתנשאת עד לגובה של כשני מטרים ובבסיסה פקעת שמשקלה יכול להגיע ליותר מ-100 קילוגרם. מחוץ לבית גידולו הטבעי תועדו רק 157 פריחות שלו בין השנים 1889 ו-2008.

ברשות האדם, הצמח דורש טיפוח מסור וצמוד של כעשר שנים לפני שהוא פורח לראשונה. שיא הפריחה נמשך פחות מיומיים והוא מלווה בסירחון עז, "ניחוח" של גופה נרקבת. ריח הצחנה מושך אליו מאביקים שונים, בעיקר חיפושיות וזבובים. בין הכימיקליים שמרכיבים את ריחו העז של הלוף ניתן למצוא: אינדול (ריח צואת אדם), חומצה איסוואלרית (ריח רגליים מיוזעות) וטרימתילאמין (ריח דגים רקובים).

בזמן הפריחה, טמפרטורת קצה השזרה (הציר המרכזי בתפרחת) מתקרבת לטמפרטורת הגוף האנושי ובכך מסתייעת הפצת הריח. דרושה הרבה אנרגיה כדי לחמם את השזרה וזאת אחת הסיבות לכך שהפריחה היא קצרת מועד ושיש מרווחים ארוכים כל כך בין פריחה לפריחה. הצבע האדום של התפרחת, "טמרפטורת גוף" השזרה והכימיקליים המופרשים, תורמים כולם לאשליה שהתפרחת עשוייה מגופה נרקבת.

אחרי עמידה של כשעה בתור, זכיתי סופסוף להיכנס לחממה. את הלוף הפורח ראיתי מיד כשעברתי את דלת הכניסה. הוא עמד בתוך ברכת מים, על אי במרחק של כמטר או שניים מהמבקרים הרבים שבאו לראותו. לצידו עמדו שני לופים ענקיים צעירים יותר שלא דמו לו כלל ולא משכו תשומת לב מיוחדת מצד המבקרים. הלוף הפורח זכה בכל התהילה.

הקהל האנושי התגודד קרוב ככל האפשר לשפת הבריכה, גם כדי לנסות ולהריח את התופעה, אבל בעיקר כדי להצטלם עם הלוף הפורח בכל דרך אפשרית. המטפלת של הלוף הביטה בו מהצד בגאווה. היא הראתה לנו תמונות של פנים התפרחת והתפארה בסירחון שהוא מפיץ: "יש לו ריח של מכרסם מת, כשעומדים קרוב אליו אי אפשר לפספס". למרבה האכזבה, לא הצלחנו להריח את ריח הגופה המובטח. למעשה, המחסור בצחנה ברחבי החממה היה נושא השיחה העיקרי סביבי. 

סדרן ששמע את המבקרים מתרעמים על הריח הנקי באזור הלוף כיוון אותם לצידו השני של האולם: "אם תלכו לכיוון היציאה, ליד הדלת, יש מוקד חזק של ריח. שם תרגישו אותו", הוא הבטיח. הייתי קצת חשדנית, רוב הסדרנים במתחם ניסו לזרז את המבקרים ולהוציא אותם החוצה במהירות האפשרית כדי לקדם את התור הארוך שהזדחל בחוץ.

האנשים שעמדו בתור מחוץ לחממה לא היו היחידים. במקביל לפריחת הלוף בניו יורק הוא פרח גם בגנים הבוטניים בוושינגטון. למרבה ההפתעה, לאורך השנה תועדו שבע פריחות שלו בארה"ב בלבד. כיוון שהלוף פורח לעיתים כל כך נדירות, המחקר עליו עדיין בחיתולים. אבל יש מספר הסברים לשפע הפריחה השנתי. ההשערה הנפוצה ביותר היא שהפרטים השונים הם קרובי משפחה (בני דודים) שהועברו בין הגנים הבוטניים ולכן הם מסונכרנים בפריחה. השערה נוספת היא שבשל הפופולריות הרבה של הלוף הענק, הרבה גנים בוטניים מחזיקים בו ולכן יש יותר פריחות.

התדירות הגבוהה בה פרח הלוף שנה גרם לתופעה הנדירה הזאת להראות נפוצה למדי. אך אל נא תטעו, אם יוצא לכם להיות ליד גן בוטני שמציג לוף ענק פורח לכו לראותו, לעולם אי אפשר לדעת מתי הזדמנות שכזאת תקרה שוב בדרככם.

אני נשארתי עוד רגעים ארוכים עם הלוף. הוא פורח לזמן כל כך קצר ואני רק רציתי להיות במחיצתו ולחזות בפלא הנדיר שפורח פעם בעשר שנים ומפיץ ריח רע שמושך יותר אנשים ממאביקים. עם לכלוכית בעיניים נפרדתי מהלוף ופניתי לכיוון היציאה. ליד הדלת, ריח מוזר הקיף אותי, ניחוח של גופה מתה חדר לאפי ושימח את לבבי.