חמישה טיפים למטיילים בקליפורניה

מבחינתי, יהלום הכתר של קליפורניה החמימה הוא הטבע שלה, אפילו בערים מרכזיות כמו סן פרנסיסקו תוכלו לפגוש באריות ים פראיים. לאחרונה סבלה קליפורניה ממספר שנים שחונות ואני ראיתי את מאגרי המים האהובים עלי הופכים לשלוליות בוץ עצובות. אך למרבה המזל השנה האחרונה הייתה ברוכת גשמים ושיא של פריחה משגעת כיסה את האדמה והוציא אלפי מטיילים לאתרי הטבע. 

מזג האוויר בקליפורניה נעים כל השנה כשסן פרנסיסקו היא קצת יוצאת דופן מהבחינה הזאת. כשביקרתי שם בקיץ שנה שעברה הציטוט שנהוג לייחס למארק טווין "החורף הקר ביותר שחוויתי היה קיץ בסן פרנסיסקו" מעולם לא היה מדויק יותר.

היום, אחרי למעלה משלוש שנים של ביקורים חוזרים ונשנים בקליפורניה, אני מרכזת כאן מקומות אסטרטגיים בהם תוכלו לפגוש בחיות בר שונות שבחרתי עבורכם בקפידה. אני מקווה שהמידע יעזור לכם להפיק את המרב מטיול במדינה. כמובן שזהו רק קצה קצהו של המזלג, אז אתם מוזמנים להמשיך ולשאול ואני אשמח לעזור כמיטב יכולתי. 

1. דנאית מלכותית

אחד המראות היפים והמרגשים ביותר בקליפורניה הוא של הדנאית המלכותית בתקופת הנדידה. כמו הרבה חיות בר אחרות גם עתידה של הדנאית המלכותית נמצא בסכנה עקב אובדן בתי גידול. למרות עלייה קלה בשנים האחרונות באוכלוסייה, שמנתה ב-2016 על פי הערכות כ-200 מיליון פרטים, האוכלוסייה עדיין קטנה ב-32% בהשוואה לממוצעים היסטוריים. בסנטה קרוז תוכלו למצוא את אחד מאתרי השימור החשובים ביותר של הדנאית בקליפורניה. 

כל שנה בתחילת אוקטובר מקבלים בברכה, בחוף הגשרים הטבעיים (Natural Bridges State Beach), את אלפי הפרפרים שמגיעים לשם לקראת החורף. העלים והענפים של האקליפטוסים בשמורה מגנים על הדנאית המלכותית מפני הקור והפרחים של האקליפטוס משמשים להם כמקור מזון. מתחת לטמפרטורה של 13 מעלות צלזיוס הדנאית לא מסוגלת להתעופף ואז רואים את הפרפרים מתגודדים באלפיהם על העצים בשמורה. 

מתי להגיע? חודשי הסתיו הם התקופה הטובה ביותר לראות את הפרפרים, מאמצע אוקטובר ועד אמצע ינואר תוכלו לראות אלפי דנאיות בשמורה. 

מה עוד? בנוסף לפרפרים תוכלו למצוא באזור עופות מים, בעיקר שחפים ושקנאים ואריות ים לרוב. לעיתים ניתן לראות לוויתנים ודולפינים מהחוף.

 2. פילי ים

שמורת הטבע אניו נואבו, שנמצאת בצמוד לכביש 1 ובמרחק של כשעה נסיעה דרומה מסן פרנסיסקו, מספקת הזדמנות פז לראות בעל חיים שכמעט ונכחד מהעולם, פיל ים צפוני. יונק ימי עצום ממדים שנטבח במאות אלפיו במאה ה-19 בשל שכבת השומן העבה שבגופו. מצבו של פיל הים הצפוני היה כל כך קשה שב-1982 נשארו ממנו פחות ממאה פרטים,  במושבה באי גוואדאלופ (Guadalupe) שנמצא מול חופי באחה קליפורניה. אחרי שהממשלות במקסיקו וארה"ב נתנו למין הגנה, האוכלוסייה התאוששה וכיום מספרם מוערך בכ-160,000 פרטים. 

בשנת 1955 חזרו לראשונה פילי הים לאניו נואבו ובשנת 1961 נולד גור ראשון במושבה. הזכרים החלו לחזור ליבשת ב-1965 ובשנים 1988/1989 נצפו בשמורה 2,000 פרטים ובין השנים 1994-1995, נולדו שם כאלפיים גורים של פיל ים צפוני. 

עונת הרבייה של פיל הים הצפוני מתחילה בדצמבר, אז מתחילים להגיע הזכרים ולהילחם על שליטה בטריטוריה. ולראות זכרים ששוקלים למעלה משני טון נלחמים זה בזה זה לא עניין של מה בכך. בסוף דצמבר מתחילות להגיע הנקבות ונוצרים הרמונים לאורך החוף. 

הנקבות ממליטות שלושה עד שישה ימים לאחר הגעתן לחוף. הגור נולד במשקל של כ-35 ק"ג ויכול להגיע למשקל של 160 ק"ג תוך פחות מחודש. גורים ברי מזל במיוחד, כאלו שניזונים ממספר אימהות, יכולים להגיע למשקל של 270 ק"ג. עד אמצע מרץ רוב הבוגרים כבר חזרו לים ועל החוף נשארים רק הגורים.

מתי להגיע? פילי ים אפשר לראות בשמורה כמעט לאורך השנה כולה אך התקופה הטובה ביותר היא בעונת הרבייה, אמצע דצמבר עד סוף מרץ. החודש המומלץ ביותר הוא ינואר. בשל גודלם העצום של פילי הים ונוכחותם הכבירה על החוף, צפייה בהם בעונת הרבייה מותנת בהזמנת סיור מודרך. רצוי מאוד להזמין מקום מראש לסיור דרך האתר של השמורה (www.parks.ca.gov) אחרת יכול להיות שתגיעו ולא יישארו לכם מקומות. 

  

מה עוד? בנוסף לפילי הים אפשר לראות באזור להקות של שליו קליפורני, עופות דורסים, נחשי  בירית, כלבי ים ולעיתים ניתן לראות לוויתנים ודולפינים מהחוף.

3. לוטרות ים

אני זוכרת איך התרגשתי בפעם הראשונה כשיצאתי לחפש את לוטרות הים, עוד בעל חיים שכמעט ונעלם מהעולם בשל הפרווה שלו. אוכלוסייה שמנתה למעלה ממיליון פרטים התרסקה לאלפיים פרטים בלבד בתחילת המאה העשרים. כיום, בזכות מאמצי שימור, התאוששה האוכלוסייה והיא מונה למעלה ממאה אלף פרטים, מתוכם שלושת אלפים בקליפורניה. 

מחקר מקדים באינטרנט העלה שהמקום הטוב ביותר לראות אותן נמצא לא רחוק ממונטה ריי ונקרא מוס לנדינג. מוס לנדינג היא עיירת חוף קטנה עם נמל ובזמנו היו הרבה דיווחים על תצפיות מגשר הכניסה לעיירה שצמוד לנמל. הגעתי לנקודת הציון, הלכתי לאורכה ולרוחבה, חיכיתי והתבוננתי במים אך לשווא, אף לא לוטרה אחת נראתה באופק. מאוכזבת נסעתי לכניסה הצפונית לעיירה שמובילה לחוף ושם ראיתי את הלוטרות עוד מהחנייה. הן שחו והשתעשעו במים ואחת מהן רבצה לצידי על החוף החולי.

התבוננות בלוטרות היא מהנה במיוחד שכן הן שובבות וסקרניות ובכל פעם הן עולות מהמים עם שלל אחר; צדפה, כוכב ים, סרטן והסנפיר עוד נטוי. הלוטרות הן מאוד חברתיות וניתן לראותן צפות כגושים דמויי רפסודות על המים.

מתי להגיע? את הלוטרות אפשר למצוא לאורך כל השנה, מי שרוצה יכול גם לשכור קייק מהחוף ולשוט בין הלוטרות  ואריות הים. אמיצים במיוחד יכולים לצאת עם הקייק מהמפרץ ולחפש לוויתנים.

מה עוד? מהחוף אפשר לראות גם שלל ציפורים ימיות, אריות ים, כלבי ים ולעיתים גם לוויתנים ודולפינים.

4. לוויתן גדול סנפיר

אם כבר במוס לנדינג עסקינן אז הנה לכם עוד הזדמנות לצפייה ביונקים ימיים, שייט לוויתנים. רוב האנשים מכירים את הסיורים שיוצאים ממונטה ריי אבל יציאה ממוס לנדינג תחסוך לכם, בדרך כלל, כשעתיים של שייט לאזור התצפית. התצפית הטובה ביותר שלי על לוויתן גדול סנפיר הייתה מספינה בספטמבר 2015, אז ראינו אותם ניזונים מלהקות דגים לא הרחק מהחוף של מוס לנדינג. 

בדרך כלל בסיורי לוויתנים רואים רק סנפיר גב או, את הסנפיר המרגש יותר, סנפיר הזנב. אם רואים ראש מחוץ למים זה בדרך כלל ראש של דולפין אבל בסיור הזה זאת הייתה חגיגה של ממש. כבר מרחוק אפשר היה להבחין בהמולה שכן עשרות שחפים חגו מעל אזור האכילה של הלוויתנים, מנסים לתפוס דגים היישר מפיהם העצום של היונקים הימיים.

מתי להגיע? תצפיות על לוויתנים יש כל השנה. מומלץ לבדוק את התצפיות ביומן הקפטן לפני שמזמינים את הסיור כדי לדעת למה לצפות. אם למשל יש לוויתנים שניזונים מלהקות דגים ליד החוף הם יישארו באזור מספר ימים. תביאו מיםם והרבה בגדים חמים כי יכול להיות מאוד קר בסירה. סיור של בין שעתיים לארבע שעות הוא אופטימלי.     

מה עוד?  בחודש ספטמבר יצא לי לראות גם לוויתן כחול, לוויתן אפור ואורקות (לוויתן קטלן) שוחים לצד הסירה. בסיורים האלו בדרך כלל רואים לוטרות ים, אריות ים וכלבי ים לצד מינים שונים של דולפינים, כשהנפוצים ביותר הם דולפין פסיפי לבן צד ודולפין מצוי ארוך-חוטם. אם יתמזל מזלכם תוכלו לראות גם את ראשו החביב של הגרמפוס האפור.

            

5. אייל קנדי

הנה לכם בעל חיים שהשקעתי הרבה שעות בלמצוא אותו ביוסמיטי אך ללא הצלחה - אייל קנדי. האייל הקורא (מוס) הוא האייל הגדול ביותר במשפחת האיילים והאייל הקנדי נמצא במקום השני והמכובד.  הפארק הלאומי הידוע יוסמיטי מספק שלל הזדמנויות לצפות בחיות בר אך לצערי דובים ואיילים קנדיים נעדרו שם מרשימת התצפיות שלי. וזאת על אף שחזרתי לבקר שם בכל סוף שבוע אפשרי כשהייתי באזור עד שגיליתי את פוינט רייס. פוינט רייס היא תענוג לחובבי הטבע, ממוקמת במרחק של כשעה נסיעה צפונה מסן פרנסיסקו ומרגישה כמעט כמו ספארי באפריקה.

עדרים של איילים קנדים נעלמו מפוינט רייס ב-1860 וקיבלו הגנה מהמדינה רק 13 שנה אחר כך. באביב של 1978, שני זכרים ושמונה נקבות הובאו לאזור תחום ומוגן בצפון הפארק. בשנת 2009 כבר היו בפארק למעלה מ-440 פרטים וכיום זאת אוכלוסיית האיילים הקנדיים הגדולה ביותר בקליפורניה. כיוון שהאיילים עדיין מתוחמים בקצה הצפוני של הפארק יהיה לכם מאוד קשה לפספס אותם. 

מתי להגיע? הפארק הוא תענוג צרוף כל השנה אך מומלץ להגיע לראות את האיילים בעונת הרבייה, בין החודשים אוגוסט ואוקטובר.

מה עוד? בנוסף לאיילים הקנדים, בחודשי החורף תוכלו לראות פילי ים שרועים על החוף. איילים פרדיים, דורסי יום וארנבות נמצאים בכל פינה. אם תתאמצו קצת תוכלו לראות גם דורסי לילה, דביבונים, גיריות וזאבי ערבות. מהמצוקים הבחנתי לא פעם בדגי שמש, פוקנה מצויה (יונק ימי מסדרת הלוויתנאים) ופילי ים.     

זאב ערבות שחצה את הכביש לנגד עיני המשתאות

 שליו קליפורני עומד על גדר עץ בצידי הדרך

עקב אדום זנב, Red-tailed hawk (Buteo jamaicensis)

פוקנה מצויה, Harbour Porpoise (Phocoena phocoena) 

זרון תכול, Northern Harrier (Circus cyaneus)