יום שלישי, 26 באפריל 2016

השועלים ששורדים כנגד כל הסיכויים



צופר הספינה נשמע למרחוק. זה היה סימן שזמן הביקור שלי על האי הסתיים. מאוכזבת על שלא הצלחתי לראות את השועלים המפורסמים של האיים, שמתי פעמיי לכיוון תחנת העגינה. בעודי צועדת לכיוון החוף, פגשתי במשפחה שסעדה על שולחן פיקניק יחיד בצידי השביל. לצד השולחן, בין רגלי הסועדים, שיחקו שני שועלים קטנטנים. התיישבתי לצידם בהשתאות ושכחתי שעלי למהר לספינה.

איי התעלה של קליפורניה הם שרשרת איים, שמונה במספר, הממוקמים מול חופיה הדרומיים של  קליפורניה, באוקיינוס השקט. חמישה מהאיים הוכרזו ב-1980 כשמורת טבע. השמורה כוללת גם את האיים וגם את המים שסובבים אותם. הדרך הטובה ביותר להגיע לביקור באיים היא עם ספינות שיוצאות מהנמל בונטורה והדרך לשם היא עליזה במיוחד שכן עשרות ולעיתים אף מאות דולפינים נוהגים ללוות את הספינה ולעיתים אף אפשר לראות לוויתנים.


למעט מים זמינים, האי אליו הגעתי, סנטה קרוז, היה נטול משאבים לחלוטין. במידה ומפספסים את הספינה, אין ברירה אלא לבלות את הלילה בשטח ולחכות לספינה שמגיעה בבוקר למחרת. מי שמראש רוצה לישון על האי צריך להביא איתו אספקת מזון וציוד מחנאות וללון בשטח מוגדר לשינה, לאחר שקיבל את האישור המתאים.

יש המתייחסים לאיים כאיי הגלאפגוס של ארה"ב, שכן הם ידועים בחי והצומח הייחודיים והעשירים שלהם. מבין בעלי החיים, שועלי האיים (Urocyon littoralis) הם המפורסמים ביותר, שכן הם היונקים הגדולים ביותר על האי והם נוהגים להסתובב באזורי המחנאות. שועלים חיים על שישה משמונת האיים, ועל כל אי נמצא תת מין ייחודי אחר.

השועלים הגיעו לאיים לפני אלפי שנים, ככל הנראה עם בני האדם, ובשל בידודם מהייבשת עבר על השועלים תהליך של התגמדות. גופם התכווץ בתהליך אבולוציוני הידוע כננסות איים וכיום הם קטנים יותר מחתול הבית. שועל איים בוגר שוקל פחות משלושה קילוגרם, הקטנים שבהם שוקלים קילוגרם אחד בלבד.



בידוד השועלים מהיבשת ומכל אחד מהאיים האחרים יצרו תנאי מעבדה טבעיים לחקר האבולוציה. בשל בידודם, שועלי האיים פגיעים במיוחד, שכן הם אינם חסינים למחלות וטפילים המגיעים מהיבשת, במיוחד אלו המועברים על ידי כלבים. אם לא די בכך, במחקר שהתפרסם לאחרונה גילו החוקרים שמבחינה גנטית יש מעט מאוד שונות בתוך כל אחד מתתי המינים ובמיוחד בתוך תת המין של שועלי האי סן ניקולס. באי זה הקירבה הגנטית הרבה בין הפרטים דומה לקרבה גנטית בין תאומים זהים. החוקרים מצאו מעט מאוד הבדלים בין הגנים שמגיעים מהאב ואלו שמגיעים מהאם. תת מין זה מחזיק בשיא המפוקפק של הכי מעט שונות גנטית במין שמתרבה ברבייה מינית. בנוסף, החוקרים מצאו ששועלי האיים נושאים הרבה יותר מוטציות פוגעניות מהקרובים שלהם, השועלים האפורים המצויים ביבשת.

את המחקר שהתפרסם בסוף אפריל הוביל ד"ר רוברט וויין (Robert K. Wayen) מאוניברסיטת קליפורניה, שהתחיל לחקור את שועלי האיים בתחילת שנות ה-90. "הם כמו הדודו" הוא טען באחד הראיונות איתו, "אין להם כל פחד מאנשים. אתה יכול פשוט לשים אותם בחיקך". אכן, השועלים שפגשתי על האיים השתובבו לידי במשך דקות ארוכות כשאני מתבוננת בהם ממרחק נגיעה.


מחסור בשונות גנטית מסכן את יכולת ההישרדות של המין, שכן כל שינוי בסביבה יפגע באופן דומה בכל הפרטים, הם כולם חסינים ופגיעים באותה צורה בדיוק לכל שינוי אפשרי שמתרחש בסביבתם. בנוסף, מחסור בשונות גנטית מתבטא פעמים רבות במוטציות הפוגעות בבריאות, מקטינות את מספר הצאצאים ומקצרות את אורך החיים. דוגמא מפורסמת יותר לבעל חיים שסובל ממחסור בשונות גנטית הוא הברדלס. חוקרים משערים שבעקבות קטסטרופה סביבתית אוכלוסיית הברדלסים עברה דרך "צוואר בקבוק" ורק מספר בודד של פרטים שרד. רמת הקרבה בין פרטים של ברדלסים היא כזאת שניתן לקחת פיסת עור מפרט אחד ולהשתיל בפרט אחר ללא חשש לדחייה של השתל. 

אז איך בכל זאת הצליחו השועלים לשרוד במקביל על כל אחד מששת האיים? החוקרים משערים שבשל היותם טורפי על החולשים על אי קטן, הם נאלצו להתמודד עם פחות אתגרים בהשוואה למינים אחרים בעלי שונות גנטית נמוכה. עוד מניחים החוקרים כי השועלים שרדו בזכות בני האדם שחיו על האיים. השערה נוספת היא שהגנים מופעלים אחרת אצל פרטים שונים ובכך נשמרת שונות כלשהי באוכלוסייה. לבסוף, הם משערים ואומרים שכל אחד מהגורמים, או שילוב כזה או אחר שלהם, מנעו את הכחדות השועלים.


לאחר שהצליחו לשרוד במשך אלפי שנים על האיים, בשנות ה-90 חלה ירידה חדה ומדאיגה במספר השועלים, בעיקר בשל פעילות ערה של בני האדם ועיטים זהובים שהגיעו לאיים וטרפו אותם. בשנת 2004 הוכרז המין כמין בסכנת הכחדה והרשויות החלו במאמצים לשימורו. בעקבות המחקר, דרך אחת שעלתה לסייע לשועלים הייתה להעביר תתי מינים מאי לאי, שכן במידה ותתי המינים יתרבו זה עם זה השונות הגנטית באוכלוסייה תגדל.

שיטת ההעברה סייעה בעבר לאוכלוסיית פומות מבודדת בפלורידה, שם התקשו הפרטים להעמיד צאצאים. החוקרים העבירו פומות מטקסס שתרמו לשונות הגנטית של האוכלוסייה ומספר הפומות בפלורידה עלה בתגובה. יחד עם זאת, ד"ר ויין מתנגד לסיוע גנטי לשועלי האיים, לפחות עד שיהיה ממצא משמעותי שמוכיח שירידה במספרם נובעת ממחסור בשונות גנטית. "אני אהסס מאוד להעביר שועלים" אמר ד"ר וויין. "כל אי הוא ייחודי מבחינה גנטית. לא הייתי רוצה להיות זה שהורס אותו".

שלא כמו בעלי חיים אחרים שנתקלים בהם בטעות בשבילים ובדרכים צדדיות, שועלי האיים מחפשים את סביבת האדם. אזור האוהלים והפיקניק הוא האזור המועדף עליהם, שכן שם הם מבלים את רוב זמנם בחיפוש אחר שאריות מזון שהשאירו המטיילים. הם לא נרתעים מלהיכנס לאוהלים או לגנוב סנדוויץ שהונח לרגע על השולחן לקראת הארוחה.

לספינה הצלחתי להגיע בזמן. הפקחית על הסיפון התעניינה בבעלי חיים שפגשתי בזמן הביקור באי. בחרתי להראות לה תמונות של זוחלים וציפורים של מינים פחות מוכרים, על מנת שתסייע לי להגדירם. היא הסתכלה בתמונות וצהלה בשמחה: "איזה יופי. בדרך כלל מראים לי רק תמונות של שועלים".   



עוד בנושא תוכלו למצוא כאן.